אמנם עודף צריכה של מלח עלולה לפגוע בתפקודי הגוף, אך מלח הינו היסוד החשוב ביותר לתהליכים פיזיולוגים רבים ומגוונים בגוף וכל היצורים החיים זקוקים למלח על מנת לשרוד. החל ממבנה העצמות, ההולכה העצבית בגוף, קצב פעימות הלב, שמירה על תאי המוח, תהליכי עיכול יעילים, פעילות השרירים ועוד רבות. עד כדי כך, שבעבר הרחוק היו משלמים לאנשים משכורת ב"שקי מלח" (מקורה של המילה Salary).

מלח כמרכיב מרכזי בתעשיית המזון:
כיוון שמלח מהווה כמשפר טעם וחומר משמר, אצל רבים מאיתנו, רוב המלח מגיע דווקא ממזונות מתועשים, משומרים, ממזון מהיר, מרטבים, ממרחים מוכנים, אבקות מרק, אבקות תיבול ומכל מוצר מזון מתועש ומעובד העשירים במלח. 

לכן, מומלץ להימנע מצריכה של מזונות אלו הן מפאת כמויות המלח הקיימות בהם, איכות וסוג המלח ומגוון הסיבות המוכרות של הבעייתיות במזון מתועש. 

הפחתה במוצרים מתועשים ושימוש ביתי קבוע במלחים הטבעיים, ללא ספק תשפר את רמת בריאותכם ותעזור לכלל תפקודי הגוף הזקוקים למלח נקי ובריא.

מלח ולחץ דם גבוה - מיתוס שגוי אבל עם יתרונות:
לפני מספר עשרות שנים התפרסם מחקר שהראה קשר בין צריכה של מלח ועלייה בלחץ הדם. אותו מחקר עשה הדים רבים בתחום הרפואה ומאז כמעט כל רופא ממליץ להפחית במלח לאנשים הנוטים לסבול מלץ דם גבוה. עקרונית, זוהי המלצה בריאה כיוון שרוב המלח אותו צורך הציבור ההממוצע מגיע ממזון מתועש אשר כידוע אינו מזון בריא וכן המלח בו משתמשים בתעשייה הינו מלח לבן פשוט הקיים גם ברוב המטבחים הביתיים והמסעדות. עצם הורדת מזון מתועש, כבר משפרת את בריאותו הכללית של האדם ולחץ הדם בפרט. 

העניין הוא שסוג המלח עליו נעשו המחקרים בהקשר ללחץ דם גבוה, הינו מלח שולחני לבן, שהינו מלח מתוסף, המופק בתהליך תעשייתי, שבמהלכו המלח עובר תהליך של הלבנה, הנעשה בחום גבוה של כ - 600 מעלות אשר הורס את המבנה הכימי הטבעי של המלח ובכך משמיד את המינרלים החיוניים שבו. במהלך התהליך מוסיפים למלח כימיקלים לצרכים שונים, כדוגמת חומרים מונעי התגבשות או בעד התגבשות (תלוי בסוג המלח), חומרים מונעי ספיחת נוזלים (אלומיניום הידרוקסיד) וחומרים מייצבים כדוגמת גלוקוז או סודה לשתייה. 
בסוף התהליך מקבלים מלח המורכב מאחוז גבוה של נתרן, חומרים כימיים וכמעט ללא ערכים תזונתיים.

לכן דיאטות נטולות נתרן, המומלצות על ידי איגודי הבריאות השונים, הינן טובות לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה וזאת בשל שהן מורידות את מרבית המזונות המתועשים ובשרים מעובדים ומכילות הרבה פירות וירקות וזו ללא ספק יכולה להיות הסיבה לירידה בלחץ הדם ולאו דווקא הורדת המלח עצמו. הנ"ל תואם למחקרים שמצאו כי בצריכת מזון ביתי, טרי, המבושל עם מלח, לא נראתה השפעה על לחץ הדם, לעומת אנשים שאכלו מזון מעובד כדרך קבע, או מזון מהיר (Fast Food), שבהם לחץ דם גבוה, שכיח באופן משמעותי.

השינוי בתפיסה: 

לפני למעלה מ - 20 שנה, החלה להתפתח גישה חדשה בנושא השפעת המלח על הגוף וכיום יודעים כי הורדה מסיבית של מלח (תזונה דלת נתרן), לא בהכרח מובילה להורדה בלחץ הדם ובוודאי לא באופן משמעותי כמו שחשבו בעבר ואף עלולה להיות מסוכנת אצל חלק מהאוכלוסיה!
 

בשנת ¹1991 ושוב בשנת ²2000, חוקר בשם ג'ון סוואלס, לשעבר מנהל המחקר והפיתוח של שירות הבריאות הלאומי של בריטניה, ביצע סקירה ומטא אנליזות של המחקרים בתחום מלח ולחץ דם והראה באופן חד משמעי, כמה המחקר בתחום מוטה ועמוס בשגיאות מחקריות. ג'ון סוואלס קיבל על כך הסכמה נרחבת בעולם הרפואי-מדעי.

מחקרים חדשים (3,4,5) מראים שחסר במלח (דיאטות דלות נתרן) דווקא עלול להוביל לעליה במחלות לב וכלי דם, עליה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים ומוות בטרם עת, אצל חולי סכרת הניזונים מדיאטת דלת נתרן.

מחקר של הרווארד משנת 2011 (6) הראה שדיאטות דלות מלח, היו קשורות להופעה מיידית של תנגודת לאינסולין. ובכל זאת רופאים ממליצים בעקביות על דיאטות הגבלת מלח לחולי סוכרת.

מחקרים אחרים (7,8) הראו שצריכת נתרן נמוכה לאורך זמן, במיוחד באוכלוסיה מבוגרת, קשורה לחוסר יציבות, יותר נפילות ולירידה ביכולות הקוגניטיביות.